Uncategorized
השנה החדשה נפתחה בקצב נהדר, יוצא לי לפגוש מגוון לקוחות, אנשים בהרצאות שלי ובתהליכי ייעוץ ואני רוצה לשתף בשאלה שנשאלתי מספר פעמים בצורות שונות:
זה בסדר לכתוב על עצמי את כל הדברים האלה? (במסגרת סדנת כתיבה)
זה לא מוגזם לכתוב את כל הפוסטים האלה על העסק שלי ועוד 3 פעמים בשבוע? (במסגרת סדנת כתיבה)
ממש ליצור תכנים לניוזלטר ולשלוח פעם בחודש? (שאלה שהעלה בעל עסק שאני מלווה)
היו עוד שאלות כאלה שמקום מסויים הבנתי שברובד הסמוי של השאלות הסתתרה שאלה אחת מרכזית – האם זה בסדר לפרסם?
את התשובה שלי קל מאוד לנחש אבל בחרתי להרחיב אותה למספר נקודות.
לכל עסק יש סיפור מעניין בין אם הוא נותן שירות או מוכר מוצר, בפוסטים הבאים אסביר למה היום כבר כמעט אין הבדל בין הדברים.
הדרך שלנו לספר את סיפור העסק שלנו היא לפרסם אותו, אם תחפרו קצת במסרים פרסומיים תגלו שכל אחד מהם סיפור קצר שעוסק תמיד בנושא אחד.
החשש מפרסום הוא בדרך כלל חלק מתהליך ההתבגרות שלנו כבני אדם ונפגוש אותו בעיקר בתחילת דרכנו כעצמאיים.
יותר קל לספר על אחרים מעל עצמנו, אבל חשוב להבין שככל שנפרסם ונדבר עלינו כעסק כך הסיפור יחלחל בקרב הקהל הפוטנציאלי שלנו.
פרסום הוא מוסרי כל עוד הוא דובר אמת, המטען השלילי שלנו לפרסום נובע בעיקר מפרסום שאנו רואים ומבקרים כצופים.
פרסום שלא נאהב הוא בדרך כלל פרסום וולגרי, מגזים, מחפיץ נשים, מציג מציאות בה כל האנשים הם דוגמני על.
בפרסום המודרני נעבוד יותר עם רגש ובפרסום האינטרנטי אנחנו נדבר ונתקשר עם אדם אחד, שאחרי עבודת עומק ותחקיר ממש נכיר אותו כדמות.
כיום כל בעל עסק או תפקיד חייב ליצור או להפעיל יוצרים של תוכן ופרסומות, הפרסום קורה על בסיס יומי בכל תוכן שנשגר לאוויר הפתוח.
פרסום הוא הדרך שלנו להשמיע כעסק וככל שהסיפור יותר טוב ומשכנע כך יצלח הכותב בהפיכת הסיפור למציאות מוכרת.
אז כן תשובת הפוסט הזה היא שמותר ורצוי לפרסם אחרת מי ישמע עלינו, על העסק שלנו ועל השליחות של כל אחד ואחת מאתנו כעסק או כבעלי תפקיד?
